הפילולוגים הערבים הקדומים

ראוי לפתוח בתיאור גישת הפילולוגים הקדומים מסוגו של א ? ן אלכלבי לשאלת האלילות ( ובעצם גם לשאלות האחרות שבהן עסקו . ( הוטינג איננו מדייק בנקודה חשובה זו . הפילולוגים הצטיינו בסקרנות ובמידה לא מבוטלת של ביקורתיות . אין להכחיש שהעיצוב הספרותי של מסורות רבות הלם את טעמם של הכותבים ושל הקוראים ( או המאזינים ) כאחד ואת האינטרסים שלהם , אבל אפשר לדלות מהן מידע היסטורי חשוב . האלילות לא הייתה בראש מעייניהם של הפילולוגים ב ' תור הזהב ' של הפילולוגיה הערבית במאה השמינית והתשיעית . אם לשפוט לפי כותרות חיבוריהם , הם התעניינו יותר בבעלי חיים . לדוגמה , באינדקס של 'מעג ' ם אלאדבאא' ') מילון הסופרים (' מאת ^ אקות אל חמר רשומים עשרה חיבורים העוסקים בגמלים או בגמלים וכבשים , ויותר מעשרים חיבורים העוסקים בסוסים ' . י חיבורים מעטים בלבד באינדקס זה נוגעים לעניין האלילים , ומהם שרד ' ספר האלילים ' מאת אןן אלכלבי . אין בכך שום הפתעה . בעלי החיים היו חלק ממציאות החיים , ואילו האלילות עניינה בעיקר את חוקרי קדמוניות הערבים . לא הייתה מגמה מכוונת להסתיר את עבודת האלילים : אדרבא , יתרונו הרוחני של האסלאם בולט ע...  To the book