קהילת המודיעין האיטלקית בין נאט"ו למאפיה

מאת : תא"ל ( מילי ) ש" ע בר מסדה ודר' אלי כרמון בהתייחסו למחצית השניה של המאה העשרים , אומר האדמירל פולביו מרטיני : " איטליה איננה מדינה שבה החשיבו באפן מיוחד את השירותים החשאיים " . מרטיני שעמד במשך 7 שנים ( 1991 - 1984 ) בראש שרות המודיעין החיובי ( צבאי ) ( מקביל ל"מוסד ( " מוסיף שגישה זו הייתה נכונה גם כאשר היו לאיטליה שאיפות אימפריאליסטיות בתקופת הפשיזם . האמור לעיל עומר בסתירה למידת הצורך של איטליה בשרותי מודיעין ובטחון יעילים . זאת לאור מיקומה הגיאופוליטי ומחויבויותיה במסגרת נאט"ו , מאז הקמת הברית , מחד גיסא ובעיות הפנים החמורות שהציבו בפני השלטונות קבוצות הטרור האנרכיסטי , בעיקר "הבריגדות האדומות" וארגוני הפשע המאורגן המאפיה והקמורה , מאידך גיסא . יתכן שהסיבות לחולשת השירותים החשאיים הן כפי שאומר האדמירל מרטיני : "הביטחון והמודיעין אינם שני מצרכים מבוקשים ביותר באיסליה , אני מאמין שזה ממש עניין שבגנים . " יתכן גם שלעובדת היות המפלגה הקמוניסטית האיטלקית הגדולה בין כל המפלגות הקמוניסטיות במדינת מערב אירופה , הייתה השפעה רבה על מעמד השירותים החשאיים באיטליה ובעיקר על המשאבים שהוקצו...  To the book