|
|
מאת : יהודה אריאל בסוף שנות השלושים ובשנים עד יסוד המדינה , הייתי פעיל במסירת ידיעות לש . ' בסוף שנת 1944 עברתי לשבי-ציון . אוירה שונה של התיישבות חדשה , רבים דוברי גרמנית . נופש וחופש וגם פרוצות . בתחום אחריותי נמצא בית-מלון ש רבים מבאיו היו קצינים אנגלים . שתיים שלוש פרוצות היו באות למקום , דבר שהיה לצנינים בעיני . יחד עם צעירים במקום עשינו הכל כדי לערום קשיים בדרכן . בעלת המלון התלוננה דבר שהגיע לממונים עלי באזור . אלה באו להסביר לי : הגליל המערבי שונה מהגליל התחתון והעליון . עליך ללמוד לחיות עם המציאות של פרוצות , כי הן מספקות ידיעות , מסמכים , והדברים יכולים להתגלגל להרבה יותר מזה . עליך לשנות את גישתך לבחורות האלו , תלמד לחיות עמהן מבחינת -שלח לחמך על פני המים כי ברוב ימים תמצאהו . עם כל הקשיים , ואחר השתלמויות וימי עיון בש' בנושא "המערבי" השונה ממגזר המיעוטים נאלצתי להסכים , גם שהייתה לי התנגדות פנימית . ואמנם נודע לי דרך הממונים , שפרוצה זו ואחרת , הביאה דברים חשובים . הן בעצמן לא ידעו את השירות המצויין שעשו ליישוב .
To the book |
|
|