|
|
מקאמה מאת : אלי כהן שמענו כאן תחילה , קולות והמולה / אחר-כך ראינו אתכם מגיעים אל האתר , פוגשים איש את רעהו בצהלה / ראינו אדם מחבק את חברו , שאותו לא פגש עידנים / ושואל לשלומו , איך הבריאות , מה העיניים / שמענו אחד אומר לידידו : אתה נראה טוב יותר משנה לשנה / וזה עונה : נכון- חוץ מכמה שערות לבנות , שום דבר לא השתנה / אחר תוהה : מתי התראינו לאחרונה /? וחברו משיב : הזמן רץ ! כבר עברה שנה /! ואז , כשראיונו עוד לחיצת יד , וטפיחה על השכם , וחיוך ידידותי / הבנו . אהה , אתם כאן , שוב , בכנס השנתי / אחר-כך ראינו אתכם מתיישבים כאן , מולנו , באמפיתאטרון / התזמורת פצחה בנגינה , ואנו הרגשנו מחנק קל בגרון / דמעה מעיניו זלגה בשומענו את השיר / אנחנו כאן , מולכם- השמות החרוטים על הקיר . כאן מולכם , אנחנ ! יושבים בדממה / מקשיבים ברוב- קשב לכל מילה הנאמרת על הבמה / מצפים לשמוע מפיכם את הסיפורים / כי כשאתם באים לכאן- אנחנו נזכרים / נזכרים בימים היפים , כשעוד היינו יחד עמכם / עד שהגורל פילח את לבנו , והפריד אותנו מכם / אתם המשכתם בחייכם , ואנו נותרנו כאן- במותנו חרוטים על הקיר / לכן , טוב לנו כשאתם באים לכא...
To the book |
|
|