מבוא לגיאוגראפיה היסטורית של ארץ־ישראל

שמואל אברמסקי מקומה של א"י מתבאר על הרקע הגיאוגרפי מדיני של המזרח הקדום . מעמדה המרכזי בין אפריקה לאסיה , בין הים התיכון ובין ים סוף הפכוה לצומת דרכים בינלאומי החל מהתקופות הפריהיסטוריות , והיא שימשה כגשר בין ארצות הפרת והחדקל וארץ הנילוס , וכמקום מעבר לצבאות זרים . א"י היתה תלויה בחסדי המעצמות ולא אחת משועבדת להן . כמחסום גיאוגראפי-מדיני בין המעצמות בשעת חולשתן או ירידתן , היא יכלה לקיים ברית עם מדינות אחרות או להיות מדינת ביניים חזקה השולטת על החלל המדיני בין נהר פרת למצרים . ואמנם מלכות דוד ושלמה קמה למעשה כממלכת ביניים חזקה ששלטה על ארצות ועמים בנצלה את הריפיון המדיני של מעצמות האזור . א"י אינה אלא הקצה הדרומי-מערבי של הקשת הפוריה הנמשכת מן המפרץ הפרסי לאורך חוף הים התיכון עד נחל מצרים . מאז ומקדם פלשו לארץ צבאות כובשים , עברו או נאחזו בה : מצרים , אשור , בבל , פרס . הם הטביעו את חותמם על גורל הארץ , כעדות המקורות הספרותיים והשרידים הארכיאולוגיים . כשטח מעבר ידעה הארץ לא רק מלחמות , כיבושים ושעבוד , אלא התפתחו בה גם יחסי מסחר והצטלבו בה השפעות טכניות , לצד חידושים תרבותיים-רוחניים ...  To the book