לחקר הנמל ההרודיאני בקיסריה

אבנר רבן מבוא החוף הארץ ישראלי לאורך הים התיכון אינו משופע במפרצים עמוקים , כפים בולטים או איים הסמוכים ליבשה , החיוניים להקמת נמל עמוק מים . יתר על כן מפלס המים הסמוך לחוף רדוד יחסית ומקשה אף הוא על בניית נמלים . גם מבחינה כלכלית לא היוותה א"י כמעט מעולם גורם בעל משקל בינלאומי , והיבוא והיצוא דרכה היו בד"כ בעלי חשיבות מצומצמת . ואמנם בתולדות א"י והעם היהודי ממלא הים תפקיד שולי בלבד . על רקע זה בולט ייחודו של נמל קיסריה אותו בנו מהנדסיו של הורדוס , לצד העיר שהוקמה בסמוך . יוסף בן מתתיהו מפליג באמרי שפר על מפעל אדירים זה , והמחקרים הארכיאולוגיים התת-ימיים של השנים האחרונות מאשרים את אמינות תאוריו . בנמל קיסריה נעשה לראשונה שימוש במרכיבים היוצרים "מלט הידראולי , " אשר נוצק לתוך תבניות עץ , ששימשו ביחד עם אבני גזית ענקיות להקמת שובר הגלים העצום בגודלו . לראשונה נבנה נמל הסוגר שטח גדול של מים פתוחים ( יותר מ200- די ) בעזרת שוברי גלים מלאכותיים . בבנייתם של שוברי גלים אלה ננקטו שיטות להבטחת הנמל כנגד סתימתו בחול וסחף וכנגד הרס השובר ע"י גלי הסערות העזות וזרמי הים בבסיסו . מתקן מיוחד נוסף שמ...  To the book