|
|
אריה גראבויס ארץ הקודש משכה אליה מימים קדומים עולי רגל ובמיוחד יהודים ונוצרים . רבים מהם הגיעו לארץ דרך נמלה של עכו , בעיקר עלה מעמדה אחרי כיבושה בידי הצלבנים בשנת 1104 ונמלה הפך לשער הראשי של א " י . כבר ברבע הראשון של המאה הי"ב , עברה מרבית הספנות של ממלכת הצלבנים בעכו . הנוסעים חוייבו לשלם מסים ברדתם בנמל . לפחות באשר לצליינות הנוצרית , הטלת מסים זו נחשבה למעשה הנוגד את רעיון הצליינות ועקרונות הגנת עולי הרגל . אלו נהנו מחסות הכנסיה , שלא השלימה עם נוהג זה ואף האפיפיורות התייחסה אליו במורת רוח . באלדווין השני פטר בשנת 1130 אח הצליינים ממסי הנמל עבור חפציהם שערכם לא עלה על 40 ביזאנטים , (*) כל עוד הובאו לשימושם האישי . הזכרת נמל עכו בלבד בכתב-הזכויות המלכותי מעידה , כי מרבית עולי הרגל הנוצרים הגיעו לחופי הארץ דרך עכו , וכי מספר הנוסעים בנמלים אחרים , בהם צור ויפו , היה קטן יחסית וחסר משמעות כלכלית . עדות עקיפה זו מוצאת את אישורה גם במקורות אחרים ובמיוחד בתאורי הצליינים עצמם . היה זה אך טבעי לצפות שצליין אשר עבר דרך ארוכה כדי לבקר במקומות הקדושים , ישמור לעצמו רשמים מהעיר שהיתה תחנתו ה...
To the book |
|
|