יפו במאה התשע-עשרה

מאת אלי שיל ר התפתחותה של יפו מהווה תופעה יוצאת דופן בין ערי א"י : מעיירה דלה בת 2 , 500 נפש בראשית המאה ה , 19- הסגורה בתוך חומותיה , הפכה יפו בזמן החדש למרכז המסחרי והתעשייתי הגדול ביותר בארץ . בראשית המאה הנוכחית היתה כבר יפו למטרופולין ולעיר הדינמית והמפותחת ביותר בא"י , ובה אוכלוסיה של 50 , 000 תושבים . השכונות היהודיות שנוסדו בסמוך לה , ובעיקר פרברה החדש - תל-אביב , הצטיינו בבנייתן ובשכלולן ושמשו מקור לגאוה וליכולת העשיה של הישוב היהודי . יפו שמשה מרכז חשוב לישוב היהודי המתחדש בא"י . בה הוקם הבנק הראשון ( אפ"ק ) ובה נפתחו בתי הספר העבריים הראשונים . ביפו נקבעו המוסדות החשובים של חובבי ציון , ההסתדרות הציונית והסתדרות הפועלים . יפו שמשה גם מרכז חשוב להתיישבות החקלאית , ובסביבתה קמו המושבות הראשונות . בהיותה משוחררת מכבלי המסורת , היא היתה פתוחה לחידושים ובמהרה הפכה למרכז לחיים המודרנים בא"י . לאחר פלישת נפוליאון ב1799- היתה יפו עיר חרבה למחצה ; חומותיה ורבים מבניניה נהרסו , מספר תושביה הצטמצם והחקלאות ובעיקר הפרדסים נפגעו . הנמל , ועמו תנועת עולי הרגל שהיו מאז ומתמיד גורם חשוב בקי...  To the book