קדושתן של ערים וחשיבותן הדתית בעולם הקדום עמדו לא אחת ביחס ישיר לחוסנן ומעמדן . כלל זה כוחו יפה גם לגבי חברון שהיתה עיר מרכזית בדרום במת ההר . חברון שלטה על דרכים ראשיות רבות שהסתעפו ממנה , הצטיינה בקרקעות פוריות ובשפע מים . יתר על כן , מיקומה על ספר המדבר והארץ הנושבת , ואזורים גיאוגראפים מנוגדים הגובלים בה , הפכו אותה למרכז ישובי ומסחרי החל מתקופות קדומות . עדות לקדמותו של הישוב בחברון ומעמדו מצינו גם במקרא ; העיר נוסדה שבע שנים לפני צוען שבמצרים , דהינו בשנת 1730 לערך , והיא העיר היחידה שהמקרא מציין את שנת בנינה . כאן בחברון ניגלה ה ' לראשונה לאברהם והבטיח לו את הארץ : "לזרעך נתתי את הארץ הזאת , מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת . " כאן נצטוה אברהם על המילה , וכאן נימולו הוא ובני משפחתו ( ברי יז , א -.כא . ( בשל חשיבות העיר והמסורות הדתיות שניתמקדו בה , נמנתה חברון בתקופה הישראלית על ערי הלווים ושמשה כעיר המקלט הדרומית של ארץ ישראל . בחברון כרת דוד ברית עם זקני ישראל לפני הי ונימשח למלך ( שמו"ב ה ' ג . ( דוד מלך בה שבע וחצי שנים . ורק לאחר מכן העביר את מלכותו לירושלים . חברון העתיקה...
To the book