אבנים , סלעים ומצבות היו נערצים על האדם החל מתקופות קדומות ביותר בכל רחבי תבל . ( 1 ) הקדמונים הסתכלו על צורתם יוצאת-הדופן , ועל נצחיותם וראו בהם סמל לנוכחות האל , סגדו להם והקריבו להם מנחות . דוגמאות לאבנים מעין אלו מצויות לרב , באסיה , אפריקה ואירופה הפרה-היסטורית . ( 2 ) פולחן האבן היה נפוץ ביותר בין העמים השמיים , ( 3 ) וכאשר באו בני ישראל לארץ , הם כבר מצאו בה את גלי האבנים והמצבות ואמצום לעצמם . הם נזכרים לרב בהקשר לסיפורי האבות , ומהוים חלק חשוב מן המקדשים הקדומים , כגון בשכם , בית אל , גלעד , מצפה וגזר . עדות לקיומם עולה לא רק מסיפורי הכתובים אלא גם מן החפירות הארכיאולוגיות . (^ אין ספק , כי האבנים והמצבות לא באו לסמל מאורע מסוים , אלא היו חלק מכלי הפולחן , כך המצבה בבית אל נימשחת בשמן על ידי יעקב , בדיוק כשם שהיה נהוג לגבי אלים בזמן העתיק , והיא ניקראת " בית אל . ( 5 ) " גם המסורת על אבן ( השתיה ) "שממנה הושתת העולם" משקפת מסורת אחת מני רבות שהיו רווחות בחברה הקמאית , בבחינת שאלה עליה ניסה האדם להשיב , משעה שתהה על מוצא היקום וראשיתו , ובקרב עמים רבים היתה מקובלת התפיסה כי העו...
To the book