|
|
דליה הקר המחקר הארכיאולוגי , שהתפתח בשלושים השנים האחרונות , מאפשר - בחקר שלידי בעלי-סיים המתגלים בחפירות ארכיאולוגיות לגלות פרטים נוספים על סיי התושבים בישובי הקבע . הפרטים כוללים את היחס בין ציד לבין ביות בעלי-חייס , שימוש-משני בעצמות כחומר-גלם לכלים , וכן גיל מותם של בעלי-החיים , המלמד אם הס שימשו למאכל , או גודלו לצורך מוצריהם הנלויס - כגון חלב וצנ > ר . היחס השונה בין מיני בעלי-החייס מאפשר לקבוע את אופי ה 1 אתר , להשוותו לאתרים אחרים בני אותה תקופה , באותו אזור ובאזורים אחרים , וכן לגלות בדיגום מיקומי את היחס בין בעלי-החיים השונים , בחלקים שונים של אותו אתר . השואה בין אחוזי בעלי-החייס השונים שנתגלו בנגב מתקופת הברונזה התיכונה אי באתרים : חורבת אבנון , משאבי-שךה , חורבת עין-זיק וחורבת באר-רסיסים - מראה שמעלי-גירה קטנים ( כבשים , עזים וצבאים ) מהווים רוב בין הממצאים : , 92 . 5 ° / 0 בעוד ששרידי סוסים ורומורים מהווים רק , 0 . 170 / 0 וכך גם שרידי גמלים . המצב שונה בריכוז נתוני חפירות מתקופת הברזל באתרים ו חורבת רחבה , חורבת משורה , חורבת רמת-בוקר , מצודת הר רביב , מצד בארותייס , רמת...
To the book |
הוצאה לחינוך סביבתי, מדרשת שדה בוקר
|
|