עונות השנה בפולקלור הפלאחים בארץ־ישראל

במסורת הפלאחים בארץ ישראל נחלקת השנה לשתי עונות עיקריות — קיץ וחורף . " שישה חודשי קיץ ושישה חודשי חורף / ' המ אומרים . האביב והסתיו נזכרים רק מעט בפולקלור . בעיקר מודגש הניגוד שבין הקיץ לחורף , והדבר בא לידי ביטוי בשירה י " איך עזבת אותם , הו קיץ ? איך עזבת אותם , הו חורף ? עזבתי אותם שזופים ושמחים בחלקם . עזבתי אותם צהובים ואפורים מעשן ישובים תחת גפנם . ישובים ליד תנורי הפחמים . " ובכל זאת קיים פתגם נאה על האביב האומר , כי "אור הירח והאביב אינם מופיעים יומיום . " פתגם אחר המקובל בארטס אומר : "הנה בא הקיץ , העולם אביבי , והקרפדה מסלסלת בקולה בוואדי . "קולה של הקרפדה , " הם אומרים , כ"סלסול קולות הנשים לקראת בוא הכלה . " האהבה לקיץ באה לידי ביטוי באימרה : "מרבד הקיץ הינו רחב . " ישנו סיפור ילדים מארטס המסביר מדוע ימי החורף קצרים ולילותיו ארוכים ולהיפך : " יום אחר הנביא מוחמד , יברכו אללה , עבר בכפר . משראה את החורשים קרא אליהם , 'סאלם עליבום , ' אך הם לא ענו לו ורק השוורים ענו . אמר הנביא ו 'מי יתן ואללה יקצר את ימיכם ויאריך את לילותיכם . ' מאוחר יותר הלכו האנשים לזרוע דורה ושוב בירכם ...  To the book