|
|
אלישע אפרת במלאת שלושים שנה למלחמת ששת הימים ולשלטון ישראל ביהודה ושומרון , שהפך במרוצת השנים לנטל בטחוני , כלכלי ופוליטי על המדינה , מן הראוי לציין את ראשית תכנונו של אזור זה טרם שהתפתחה בו התנחלות יהודית רבת היקף . לאחר מלחמת ששת הימים עמדה בפני העוסקים בשטחים המוחזקים השאלה , מה ניתן לעשות באזור חדש זה , וכיצד ניתן יהיה לפתחו לקראת העתיד בהשקעות סבירות לאור נתוניו הפיסיים והדמוגרפיים . מחקר גיאוגרפי תכנוני על הנושא : "יהודה ושומרון — קווים לתכנון פיסי אזורי , " שבוצע מיד לאחר מלחמת ששת הימים , ופורסם מטעם משרד הפנים כתכנית ממשלתית בסיסית בצורת ספר ובליווי עשרות מפות נושאיות , העוסקות בהיבטים השונים של האזור , היווה תבנית אזורית ראשונה לגבי הטריטוריה הכוללת של יהודה ושומרון . אולם תכנית זו , על אף פריצת הדרך שיצרה בתפיסה המרחבית , נגנזה עם פרסומה , וזאת , בעקבות החלטתה התמוהה של ראש הממשלה דאז גולדה מאיר . כאשר התכנית הובאה בפניה , הגיבה מיד באי נוחות רבה . ראשית , משום העיתוי הבלתי מוצלח , כביכול , של הופעתה , שהיה זמן קצר לפני בואו לאזורנו של המתווך מטעם האו"ם גונאר יארינג , שביקש ...
To the book |
|
|