עד היכן מגעת המחוייבות המוסרית של המדינה לשלוחיה?

הידע , הנסיון והיכולת שרכשו אנשי מודיעין במהלר עבודתם אינו רכושם הפרסי ואסור להם לסחור בו לתועלתם . וסי מלמן מדינה מחוייבת לתמוך , לסייע ולעזור לכל שלוחיה . נקודה . זה חל על כל עובד מדינה ופקיד , בין אם זוטר או בכיו בכל מקום . קל וחומו ציווי זה תקף לגבי אנשי מעוכות הבטחון והמודיעין ובעיקו לאלה הנשלחים למשימות מסוכנות . זו לא וק חובתה החוזית והמשפטית של המדינה אלא בעיקו חובה מוסוית ואנושית . אבל נשאלת השאלה , עד היכן מגעת חובה זו . האם יש לה גבולות ומגבלות . האם צויכים להיות לה גבולות . שאלת הגבולות מתחדדת דווקא כזמן ששורות אלא נכתבות , כאשר המדינה מוצאת עצמה חלוקה בסוגייה : האם צריך לחלץ את הצוללת דקר הטבועה במעמקי הים , בלי שים לב למחיר . האם במחיר של שלושים מליון דולרים ראוי לה למדינה למלא את התחייבותה , גם היא לרוב בגדר של קלישאה נבובה בנוסח "נעשה הכל כדי להחזיר את חיילנו הביתה , " או ראוי "להביאם לקבר ישראל . " והאם יש למלא התחייבות זו כאשר המחיר ינסוק למיליארד דולרים ?  To the book