ראשית הישוב היהודי בטבריה במאה הט"ז

אברהם דוד עד סמוך לאמצע המאה הט"ז לא ידוע על ישוב יהודי בטבריה . העולים שהגיעו לארץ ישראל בתקופה העותימאנית לא מצאו דרכם לטבריה , כדרך שעלו והתיישבו בירושלים , בצפת ובמקומות אחרים . זאת משום חורבנה ושממונה של העיר , כפי שמספר ר' משה באסולה בשנת רפ "ב : ( 1552 ) "טבריה היתה עיר גדולה ... ועתה היא חרבה ושוממה ... ואין אדם יכול ללכת שם מסכנת הערביים אלא בזמן השיירה . " ממקורות נוצריים משנות ה 40 של המאה הט"ז מסתבר , שישוב יהודי זעיר היה קיים בטבריה ובסביבתה בכפרים כפר נחום , בית ציידה וכורזין — מצפון לכנרת . בשנות ה 60 של אותה מאה , נפוצו ידיעות ושמועות מעורפלות על תכנית רחבת היקף לשיקומה של טבריה ובכלל זה הרחבתו של הישוב היהודי בעיר בידי בני משפחת דון יוסף נשיא שבקושטא בסיוע הסולטאן — סולימאן המפואר ' . ההיסטוריון היהודי איטלקי , ר' יוסף הכהן והציר הצרפתי בקושטא מצביעים על חלקו המרכזי של יוסף נשיא בבנייתה המחודשת של טבריה וחומתה סביב ( כ 1 500 אמה ) בשנים . 1564 — 1563 המנצח על המלאכה הוא נציגו "יוסף בן אדריט . " וכך כותב יוסף הכהן : " ויבא דון יוסף הנשיא בתוך היוצאים מכור הברזל מפור...  To the book