ראשיתה של טבריה

בן ציון רוזנפלד טבריה הוקמה בשנת 20—18 לסה"נ על ידי הורדוס אנטיפס , מושל הגליל ועבר הירדן ובנו של הורדוס הגדול . כבר בתקופת המקרא וביתר שאת בימי בית שני , שקק אזור הכנרת בישובים חקלאיים משגשגים . בחוף המזרחי של הכנרת שכנו ישובי בקעת בטיחה ובצפון מזרחה — בית ציידא והכפרים הסמוכים . האזור שמצפון לכנרת היה מיושב גם הוא ו בצפון מערב שכנה כפר נחום וממערבו — אזור טבחה העשיר במעיינות . מדרום מערב השתרעה בקעת גינוסר , שהצטיינה בפוריותה והיתה מיושבת בצפיפות . בקעת טבריה ממערב לכנרת מאידך , כמעט שלא היתה מיושבת בשלהי ימי בית שני , וזאת בשל ההרים הגולשים בתלילות לכנרת ומותירים רק שטח מועט ליישוב ולחקלאות . גם האדמה לא היתה פוריה ביותר . יוסף בן מתתיהו כותב , שטבריה נוסדה "סמוך לחלקיו המשובחים ביותר של הגליל , " אך היא עצמה לא נבנתה באזור פורה . נוסף לכך אין בבקעת טבריה מקורות מים עצמיים . מי מעיינות חמת אינם ראויים לשתיה בעוד שמי הכנרת היו מזוהמים באזור החוף . ואמנם כשנוסדה טבריה הובאו המים מרחוק , ממעיינות נחל יבנאל . טבריה הוקמה אפוא במקום שומם , שלא היה בו ישוב לפנים , כפי שמעיד יוסף בן מתתיהו...  To the book