פרק מ

[ א-ב ] בתום נאומו הארוך אלוהים מחכה לתגובה . הוא שואל את איוב אם הוא יכול לקחת מוסר , היינו אם למד דבר מה מדברי ה' ואם הוא יכול להשיב לטענותיו של אלוהים לאחר שהוכיח אותו . ה ' קורא לעצמו "שדי" ו " אלוה " ( כפי שנקרא בדברי איוב ורעיו לאורך כל הספר . ( הגויים הכירו את אלוהים רק בכינוי אל שדי ולא בשמו הפרטי , ואף אלוהים בדברו על עצמו באוזני הגויים משתמש בכינוי זה . [ ב ] הרב ... מוכיח . האם מי שרב עם אלוהים - יקבל מוסר ? האם מי שהוכיח את אלוהים - יענה על שאלותיו ? אלוהים מגדיר את דברי איוב הקודמים , לכל אורך הספר , במונחים "ריב" ו '' הוכחה . " המילים האלה שאולות מתחום המשפט , ופירושן לערוך משפט עם יריב . המונחים מוכרים גם מתחום המשפט האנושי וגם מספרות הנבואה , שבה ה' מעמיד את עמו לדין . ה' רואה בתעוזתו של איוב בהעמדת האל לדין הרצפה , כי הוא עושה לה' מה שה ' רגיל לעשות לבני אדם , ובכך הוא מעמיד את עצמו כשווה לה . ' "יסור " - כנראה נפעל עתיד משורש "יסר" ופירושו : להיווסד או להתייסר , לקבל מוסר .  To the book