פרק לד

[ ב ] שמעו חכמים מלי ויךעים האזינו י ל . » אליהוא פונה כאן אל החכמים יודעי המשפט בכלל - ולאו דווקא אל הרעים - שישמשו כשופטים וישמעו את דברי תשובתו לאיוב . בצורה דומה פתח אליהוא את דבריו בפנותו לאיוב בפרק לג , א . המלה "יךעים " בהוראה מקבילה ל"חכמים " מופיעה בקהלת ט , יא ... " ) כי לא לקלים המרוץ ולא לגבוךים המלחמה וגם לא לחכמים לרום וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן , (" ... וקרוב לווודאי גם בדברים א , יג , בעניין מינוי שופטים " ) הבו לכם אנשים חכמים ונבנים ויךעים , " בינוני פעול בהוראה של בינוני פועל , ( והשווה שם פסוק טו " ) ואקח את ךאשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים . ( " [ ג ] כי אזן מלין תבחן .... אליהוא מצטט בשינויים קלים פתגם חכמתי שהשתמש בו איוב , ראה יב , יא : "הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו . " האוזן בוחנת את המילים כשם שהחך בוחן את האוכל על-ידי האכילה . יחל * טעם אכל . המקור "לאכל" משמש כאן כשם עצם בתפקיד של מושא ישיר : את האוכל . השימוש באות היחס למ '' ד לפני המושא הישיר רגיל למדי בארמית ; והשווה ה , ב " ) כי לאויל יהךג כעש ופתה תמית קנאה ;( " שמואל ב ג , ל " ) הךגו לאבנר ....  To the book