|
|
נאומו השני של צופר מצטיין במבנה פשוט : עיקרו של הנאום הוא תיאור קודר ומליצי של גורל הרשע ( ד-כח . ( לתיאור זה הקדים צופר פתיחה קצרה , שבה הוא מפרט מה הניע אותו לענות לאיוב ( ב-ג . ( ובסוף הנאום הוא מוסיף פסוק אחד של חתימה , שהוא משפט סיכום לחלק העיקרי של הנאום ( כט ? . ( בפתיחה ( ב-ג ) אין צופר פונה ישירות לאיוב , וגם עיקר הנאום מנוסח כתיאור אובייקטיווי של הרשע , ואין בו כל פנייה ישירה לאיוב ( להוציא הפסוק הראשון של חלק זה , פסוק ד , שבו צופר שואל את איוב שאלה רטורית : "הזאת יךץת " וכוי . ( צופר מודיע בפתיחת הנאום כי הדברים ששמע הם דברי תוכחה מכלימים ומעלי בים , ואלה גרמו לו לסערת נפש ועוררו אותו למחשבות , ובעקבות זאת הוא מבקש לענות עליהם מענה מוחץ והולם . ? גוף הנאום ( ד-כח , ( המתאר את גורל הרשע , נחלק לשלושה בתים . בבית הראשון ( ד-יא ) מפתח צופר מוטיב נדוש בספרות החכמה השמרנית המעשית : הצלחת הרש עים היא קצרת ימים ( ה , ( ואין זה משנה כמה הרשע חזק , גאה ואיתן בהצלחתו ( ו , ( הוא צפוי למפלה פתאומית ומוחלטת : את הרכוש
To the book |
|
|