נאומו הראשון של בלדד

בלדד הוא כנראה צעיר מאליפז , ופחות ממנו במעלה . על כן דבריו קצרים מדברי אליפז ( השווה פרקים ד-ה , ( והוא חוזר בהם - בטון בוטה יותר אך ביתר פשטות - על כמה מן הרעיונות שהובעו בדברי רעו הבכיר . הנאום נחלק לשלושה חלקים : . 1 האל אינו מעוות משפט ( ב-ז : ( בניגוד למה שהשתמע בעקיפין מתלונתו המרה של איוב בפרקים הקודמים - אם כי לא נאמר במפורש - אין האל מעוות את משפטם של בני האדם ( ג , ( אלא משלם להם כגמולם : בני איוב מתו כנראה בשל חטאם ( ד , ( ואילו איוב עצמו , אם באמת תם וישר הוא , ואם יתפלל אל ה ' - יש לו תקווה לאחרית טובה ( ה-ז . ( דברי בלדד כלפי איוב מעורפלים , ואין לדעת בוודאות אם איוב חוטא בעיניו . אם לאו . אמנם אף הוא כאליפז נזהר מלהאשים את איוב במפורש בחטאים , אך מניסוח דבריו בלשון של תנאי יכול להשתמע כי הוא מטיל ספק ביושרו ובתומתו של איוב " ) אם זך וישר אתה . (" מכל מקום , הואיל ואיוב עוד חי , יש לו תקווה שה ' ייטיב את אחריתו מראשיתו . . 2 ? גורל הרשע וגורל הצדיק ( ח-יט : ( לחיזוק טענתו כי האל משלם לכל אדם על פי פועלו , מתאר בלדד את גורל הרשע מול גורל הצדיק באמצעות שני משלים ( ואולם רא...  To the book