המסר התיאולוגי של ספר איוב

לכאורה מצייר לנו מחבר הספר שתי דמויות של האיש איוב השונות זו מזו בתכלית : בסיפור המסגרת מתואר איוב כאיש צדיק , המקבל עליו את הייסורים והסבל שהאל הועיד לו בהכנעה , מצדיק עליו את הדין ( א , כא ; ב , י , ( וממשיך לשים מבטחו אך ורק באלוהים . האל גומל לו על כך , משיב את שבותו , מכפיל את רכושו , מברך אותו בבנים ובבני בנים , והוא מת בשיבה טובה כאיש מאושר ( מב , ז-יז . ( לעומת זאת בחלק הפיוטי של הספר מצטייר איוב כאיש חכם הקורא תיגר על הגורל שהועיד לו האל : הוא מתלונן על ייסוריו , מאשים את האל כי הביא עליו ייסורים ללא עוול בכפו , ודורש מאלוהים משפט צדק . לפיכך יש חוקרים הסבורים כי הספר מורכב משני מקורות שונים , שהקשר ביניהם רופף ביותר . אולם התבוננות מעמיקה בספר מגלה כי עם כל מורכבותו לפנינו יצירה אחדו תית בעלת מסר רעיוני ודתי ברור . ? נראה שהבעיה המרכזית שהספר דן בה היא זו המיוצגת כבר בתחילת הסיפור , ומו שמעת מפי השטן : "החנם ירא איוב אלהים . " ? השטן מציג שאלה זו מנוקדת ראותו של האל : האם תיתכן יראת אלוהים לשמה ? או שמא היחס בין האדם לאל הוא יחס של הדדיות - הצדיק ירא את אלוהים כי אלוהים נות...  To the book