|
|
היפים בדפים ששרטט נפתי בתולדות המודיעין הישראלי - נשארו גנוזים במרתפי המוסד . החרדה היתה בבחינת קו אופי שורשי ובסיסי באישיותו של נפתי . החרדה למדינה - החרדה לתחומי עיסוקו - החרדה למשפחה - לאשה , לבנות . המודעות למכשולים וההתנסות האישית בהתגברות עליהם . קו אופי שני נמתח אצל נפתי - בראייה הריאלית והמפוכחת שלו כלפי מעשיו שלו - מעשי זולתו - מעשי המשרד והשירות בהם פעל . נפתי היה בזמנו דמות רבת כוח במה שמכונה בעגה שלנו "המערכת . " הוא יצא ובא אצל ראשי ממשלה ושרי חוץ וביצע אין ספור שליחויות ברחבי העולם . הוא פגש בשרים ובשועים , בנשיאים , במלכים ובקיסרים . היתה לו שליטה במגזר רחב , רגיש , והכרחי של עשייתנו , הוא נהנה מאמון ללא גבול של הממונים עליו . אחר היה ניתק מקרקע המציאות - היה נוסק אל-על ומשווה לעצמו דמות והילה . לא נפתי ; הוא טרח תמיד להתפכח ולהתאזן בקורטוב של הומור - של צחוק בריא כלפי הזולת , ולא פעם של צחוק כלפי עצמו . נפתי ידע את סוד האימרה "כך חולפת לה תהילת עולם SIC TRANSIT . "
To the book |
|
|