פרק כז

[ א ] אל תתהלל ביום מחר , כי לא תלע מה ילד יום . יהלל ך זר ולא פיך , נכרי ואל שפתיך . המשל השני מוסיף על הראשון : לא ווו בלבד שאין להתהלל בהישגי העתיד , אלא מן הראוי גם לא להתהלל בהישגי העבר ; דברי השבח והתהילה ביחס להישגי האדם - עדיף שיישמעו מפי הזולת שאיננו מקורב לאדם " ) זר " , " נכרי . ( " אז יימנע האדם מחטא הגאווה , ואף דברי ההלל יהיו בעלי תוקף רב יותר . ובכלל יאה השתיקה לחכמים , ואל להם להרבות להג על עצמם ועל הישגיהם . ? לפתגם שבפסוק א קיימות מקבילות ב"הוראת א ' מנ מ א ' פת " , ( 12-8 , 23 ; 6-5 , 22 ; 13 , ולזה שבפסוק ב יש מקבילה ב " משלי אחיקר " ( ל ;( וראה גם להלן המבוא לפסוקים כג-כז . [ ג-ד ] כבד אבן ונטל החול , וכעס אויל כבד מבניהם . אכזךיות חמה ו # טף י אף » ימי ! עמד לפני קנאה . צמד משל י ם זה נסב על שתי תכונות הכרוכות בסערת רגשות : כעס וקנאה . המבנה של שני המשלים דומה : בצלע הראשונה באים שני היגדים שנועדו להוות אמת מידה ולספק בסיס להשוואה , ובצלע השנייה נסקרת התכונה שאותה מעוניין החכם להבליט . המבנה המדורג בדירוג עולה מייחס עוצמה רבה יותר לתכונות שבצלע השנייה מאשר להיגדים...  To the book