פרק יד

[ א ] חכמות נשים בנתה ביתה , ואולת בידיה T VT : תהרסנו ? • . - . v ; נושאו של הפסוק הוא הניגוד בין החכמה היוצרת והבונה לבין האיוולת , ההורסת ומחריבה . המילה "חכמות " כאן באה בלשון יחיד ; לראיה - גם הנשוא , " בנתה , " בא בלשון יחיד נקבה . הסיומת "ות " היא סיומת קדומה , והיא קיימת גם בלשון הכנענית . בדרך כלל היא מציינת שמות עצם מופשטים בלשון נקבה : "הוללות , " קהלת א , יז ; "תבונות" ( תבונה ) לעיל יא , יב . לפי זה כוונת הכתוב היא : חכמת הנשים בונה , כשם שאיוולת הנשים הורסת . ? במסכת סנהדרין קיא דרשו פסוק זה על שתי נשותיהן של שני אישים מקראיים : האשה החכמה היא אשת און בן פלת , ואילו האשה האוילית היא אשת קרח . אך נראה שפסוק זה איננו עוסק בנשים בשר ודם אלא בדמויות סמליות : החכמה מואנשת כאן בדמות אשה , כמו בקובץ הראשון של ספר משלי , והוא הדין בכסילות , היא האיוולת . [ ד ] באין אלפים אבוס בר , ורב י תבואות בכת שור . לפסוק זה הוצעו כמה פירושים . לפי פירוש אחד נאמר כאן , שעל האיכר לחשב בזהירות מהו מספר השוורים ( ה " אלפים " - "אלופים ( " האופ טימלי במשק ביתו . שוורים רבים מדי יביאו להתרוששותו...  To the book