לפי נוסח המסורה ( וכן נוסח B של תרגום השבעים , ( קבע המן את יום השמדת היהודים על פי הגורל , עוד בטרם ביקש רשות לכך מן המלך . בנוסח A של תרגום השבעים מובא סיפור הפלת הפור רק לאחר פסוק יא , היינו : אחרי שנתקבלה רשות מאת המלד להשמידם , וזו לשון התרגום : "וילך המן אל אלוהיו לדעת את יום מותם , והפיל גורלות על השלושה עשר לחודש אדר ניסן להרוג את כל היהודים מזכר עד נקבה ולבוז את טפם " . מן הנאמר לעיל וכן מן הלשון הסתמית בנוסח המסורה " הפיל פור ... לפני הק ? ן" ניתן להסיק , שאת הפור נהגו להטיל האסטרולוגים או המאנים , המומחים לדבר , במקדש או לפני האל . ב $ רס , כבכל רחבי המזרח הקדום , היתה תחילת כ , נא " בימים ההם למלדכי ישב כשער המלך , קצף " 5 « q ותךש שני קליקי ה $ לך משמרי הסף ןיבקשו לשלי ט יד במלך את & ורש . " בשבתו בשער ארמון המלך שמע מרדכי במקרה שני חיילים מחיל המשמר המלכותי זוממים להרונ את המלך . הוא מיהר לדווח על כך לנציגתו בבית המלך , אסתר , להיא סיפרה על כך למלך . המלך בדק את הסיפור , למשנלכח נאמיתלתל , צילוה לתלות את המלדדים , ותרומתו של מרדכי לסיכול המרידה נרשמה בספר דברי-הימים של ה...
To the book