|
|
לפנינו מעין נספח למאמר הקודם , ובו עצות ופתגמים נוספים , שהקשר ביניהם רופף למדי . פתגמים אלה סודרו כאן כנראה על פי העיקרון האסוציאטיבי : פתגמי ה"טוב" שבקטע הקודם גררו פתגמים אלה , שנזכרת בהם המלה " טוב" ארבע פעמים ( פסוקים י , יא , יד . ( אף על פי שאין למצוא רעיון משותף לכל הפתגמים , הרי רובם עוסקים בשאלת הסבלנות וההשלמה עם הגורל ( פסוקים ט-י , ינ-יד . ( בפסוקים יא-יב מדובר על היתרון שבצירוף החוכמה עם הכסף , ועל החוכמה המסייעת לאדם לפרנס את עצמו ? . בפסוק ס , כאמור , משבח קהלת את הסבלנות ומגנה את חוסר הסבלנות , המביא לידי כעס . בפסוק י שולל קהלת את הגעגועים לימים עברו . אין זה מן החוכמה לומה שהעבר היה טוב מן ההווה , שהרי "מה שהןה הוא שיהיה ... ואין כל חךש תחת ס ^ גמש" ( א , ט * . ( בפסוקים יג-יד אומר קהלת , כי האל אחראי ליצירת ה"עיוותים , " ההופכים על פיהם מה שנדמה לנו כסדר הנכון בעולם ( השווה א , טו . ( אולם אין האדם יכול אלא להשלים עם המאורעות כפי שהם מתרחשים . על האדם ליהנות מן הטובה , כאשר ניתנת לו ההזדמנות לעשות כן . בבוא עליו זמנים רעים ( במלים אחרות , אירועים שהאל "עיוותם , ( " ...
To the book |
|
|