הקינה השנייה: איכה יעיב באפו אדני את בת ציון

הקינה השנייה אף היא מזמור אלפביתי בן עשרים ושניים פסוקים , ורוב פסוקיו ערוכים בשלושה זוגות של צלעות , המצטיינים בדרך כלל במקצב הבלתי שקול , האופייני למגילה . ( 2 + 3 ) אולם מעטים הפסוקים שמקצב זה מצזי בהם בכל הצלעזת , זדבזת הסטיות ממנו . השווה לדוגמה פסוקים ה-ו : האלפבית בפרק זה חורג מן הסדר הרגיל בכך , שהפסוק הפותח באות פ"א בא לפני הפסוק הפותח באות עי"ן , וכך הוא הסדר גם בשני הפרקים הבאים . אך אין להסיק מכך , כי מחברו של פרק א ומחברם של פרקים ב-ד הם שני משוררים שונים . ? בדומה לקינה שלפניה , עוסקת אף קינה זו בחורבן בית ראשון ובסבל שעבר על העם בהתרחש מאורע טראגי זה . אלא שבקינה הראשונה מסתפק המשורר בדרך כלל בתיאור זוועות החורבן והתאכזרותם של האויבים והשכנים לעם ישראל , וממעט לרמוז לגורם האלוהי שמאחורי המאורעות ( ראה א , ה , יב-טו , כא . ( בקינה השנייה , לעומת זאת , מדגיש המקונן כי ההרס והחורבן , שבאו על ירושלים ועל עמה , היו תוצאה ישירה של הזעם האלוהי על העם החוטא , וכי ה' בעצמו הביא עליהם את האסון כעונש על חטאיהם ( ראה פסוקים א-ט , יז . ( לא נותר אפוא לציון אלא לשפוך לבה לפני ה' ולבקש...  To the book