מגילת איכה בתפילות ובמנהגים

על פי ההלכה התלמודית , אסור לקרוא בתשעה באב ( יום הצום והאבל העיקרי על חורבן הבית הראשון והשני ) בכתבי הקודש , ואסור ללמד גם הלכה ומדרש אגדה , שכן "פקודי ה' ישרים )?&)? וזי לב" ( תהלים יט , ט , ( ואילו ביום זה חייבים להתענות ולהתאבל על חורבן בית המקדש . לעומת זאת התירו חז"ל לקרוא בתשעה באב בקינות ובאיוב ובדברים הרעים שבספר ירמיה ( תענית ל , ע"א . ( לפי ההלכה מותר אף לעיין במדרש איכה ובפירושי המגילה ( שולחן ערוך , אורח חיים , תקנ"ד , ב ? . ( לימים נתקדש המנהג לקרוא את מגילת איכה בציבור כליל תשעה באב , לאחר תפילת ערבית , כשהקהל יושב על הארץ כמנהג אבלים , וכך נוהגים עד היום הזה בארץ ישראל ובכל התפוצות . אין לדעת מתי נשתרש מנהג זה בישראל , אך הוא נזכר לראשונה במקורות מתקופת הגאונים ( מסכת סופרים יד , ג ; יח , ד . ( ואפשר שכבר בתקופת שיבת ציון שימשו הקינות - כולן או מקצתן - לקריאה בציבור בימי הצום והאבל שנקבעו לזכר חורבן בית ראשון ( ראה זכריה ז , א-ה ; ח , יח-יט . ( [ י"ק ] נילם c באב , שנת 586 לפה"ס , חינ בית המקדש הראשון . חודש לפני כן הובקעו חומות העיר , ותוך פרק זמן קצר יחסית היתה ירושל...  To the book