אחת מצורות הקינה הידועות במקרא היא הקינה על ציבור , שעניינה קינה על עם שהושמד , על עיר או על ארץ שנחרבו . מרבים להשתמש בה הנביאים בנבואות הפורענות שלהם על עם ישראל ( השווה עמוס ה , א-ב ועוד ) ועל הגויים ( השווה , למשל , ישעיה כב , א-ג ; ירמיה ט , ט ; עמוס ה , טז ועוד הרבה . ( פרקים א ; ב ; ד במגילת איכה נמנים בבירור עם סוג זה של קינה . מעידה על כך כבר מלת השאלה '' איכה , " הפותחת את הקינות ומביעה את צערו הכבד של המקונן או את השתוממותו על האסון הבלתי צפוי שבא על העם ( א , א ; ב , א ; ד , א ; השווה ישעיה יד , ד ; ירמיה ט , יח ועוד . ( סימנים אופייניים לקינה על ציבור , המצויים בשלושה פרקים אלה , הם : תיאור תכונותיו המצוינות של העם שהובס והבלטת הניגוד בין תפארתו ואושרו בעבר ובין מצבו הירוד והטראגי בהווה ( א , א ; ד , ב , ז ; השווה ירמיה מח , יז ; יחזקאל כו , יז-יח ועוד ;( הקריאה לנשים מקוננות לבכות ולקונן על האסון הלאומי ( ב , יח-יט ; השווה ירמיה ט , טז-יז ועוד ;( ולבסוף - כאבו של המקונן על שמחת האויבים למפלת הלאום ( א , ז ; ב , טז-יז ועוד ) ובקשת הנקמה באויבים אלה ( א , כא ; ד , כב ; השוו...
To the book