במדרש מובאת דעה מפורשת בדבר כוונתה של כתיבת המגילה : "אמר רבי זעירא : מגילה זו אין בה לא טומאה ללא טהרה ולא איסלר ללא היתר , ללמה נכתבה ? ללמדך כמה שכר טלב לגלמלי חסדים" ( רות רבה ב , טו . ( בדברים אלה אכן כיוונל חז '' ל לנקלדה חשובה במחשבת היצירה שלפנינל , שהרי המגילה מרבה לדבר בשבח החסד : נעמי מציינת את כלותיה על חסדן , ומצפה כי ה' יזכה אותן בגמול הולם : \ .. '' עש ה' עמכם לזסד כאשי עשיו 1 ם עם המתים ועמדי" ( א , ח ;( בעז זוכה אף הוא לשבח דומה מפי נעמי : "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים לאת המתים" ( ב , כ , ( והוא עצמו שב ומברך את רות בזכות חסדה : "ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך האסרלן מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל לאם עשיר" ( ג , י * . ( דמויות המגילה אכן מרבות במעשי חסד , מעשים שלפנים משורת הדין : רות דבקה בנעמי אף שאין זו חובתה , ולמרות הפצרותיה של חמותה ; היא דואגת לכלכלתה של נעמי ואף נגאלת על ידי בעז , ובכך עושה חסד עם המתים ומקיימת זרע למךזלון , אישה . גם בעז מתגלה כאיש חסד : הוא נוהג יפה ברות הפוקדת את שדהו , נוטל על עצמו לדאוג לכלכלתן של שתי הנשים , ולבסוף גואל א...
To the book