שיר־השירים בפרשנות היהודית הקדומה

בספרות המדרש נתפרשה מגילת שיר השירים רובה ככולה בדרך האלגוריה . עם זאת מצויים במקורות מספר רמזים על שימוש , שנעשה במגילה שלא על דרך זו . כך , למשל , במשנה העתיקה שבתענית ( ד , ח ) נמצא כי פרק ג , יא מתפרש בהקשר של שיר דודים : "אמר רבי שמעון בן גמליאל : לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן ... בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות : בחור , שא נא עיניך וראה מה אתה בוחר לך ; אל תתן עיניך בנוי , תן עיניך במשפחה ... וכן הוא אומר : ? ' אינה וךאינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטיךה לו אמו ביום םתנתו ו ? יום שמחת לבו " . ' לא מן הנמנע , כי תפיסה פרשנית זו נתקיימה לפחות עד ימיו של ר' עקיבא ( אמצע מאה ב' לסה"נ , ( שכן הוא יוצא נגד אלה , שאינם רואים בשיר השירים מגילת קודש : "המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתאות ועושה אותו כמין זמר , אין לו חלק לעולם הבא '' ( תוספתא , סנהדרין יב , י * . ( כאמור , הפרשנות האלגורית לשיר השירים היא השולטת בכיפה בספרות המדרש . בכל שלושת הקבצים המדרשיים החשובים לשיר השירים '') שיר השירים רבה" או "מדרש חזית ; " "אגדת שיר השירים" או '' ...  To the book