אופיו המיוחד של שיר־השירים והפירושים השונים שניתנו לו במשך הדורות

שיר השירים הוא ספר מיוחד במינו ויוצא דופן בין ספרי המקרא , בהיותו אוסף של שירים המדברים , לפי פשוטו של מקרא , על אהבה בין גבר לאשה , ולמראית עין לפחות , אין בהם כל מסר דתי . עד לתקופה האחרונה דחו כמעט כל הפרשנים את הפירוש המילולי של שיר השירים , וראו בו ספר שנתחבר ברוח הקודש , כשהוא מתאר את יחסי הגומלין שבין ה' לעם ישראל במהלך ההיסטוריה ( ולפי הפרשנות הנוצרית : את יחסי הגומלין שבין ישו נביאם והכנסייה . ( על גישה אלגוריסטית זו מבוססת אמרתו של רבי עקיבא , כי "כל הכתובים קודש , ושיר השירים קודש קודשים" ( משנה , ידיים ג , ה . ( הפרשנים המסורתיים הכירו אמנם בכך , שעל פני השטח מדברת המגילה על אהבה בין שני בני אדם . זאת אנו למדים , למשל , מדברי רבי יונתן , שאמר , כי שלמה בהיותו נער = ) צעיר ) כתב "דברי זמר" ( שיד השירים רבה , פרשה א , פסקה י . ( כוונת רבי יונתן לשיר השירים , והוא מתאר מגילה זו כאוסף שירי אהבה = ) דברי זמר , ( אך המפרשים הללו ראו במשמעות המילולית של הספר רק מעטה חיצוני , המכסה על פני המשמעות העמוקה והאמיתית , שלפי השקפתם , היא גילויי האהבה של ה' לעמו ישראל במשך הדורות . כל פרט...  To the book