פרק ז

בנפרד , ללא סנבלט . קשה לקבוע על פי נתון זה בלבד אם טוביה בחר לעצמו אפיק פעולה חדש בתיאום עם סנבלט , או שמא פרש משיתוף הפעולה עמו ונקט בקו משלו . האפשרות השנייה מוצאת לה תימוכין בעדותו של נחמיה על קשרי התכתבות ענפים בין טוביה לבין בעלי בריתו מקרב חורי יהודה . בהמשך הפרק מספר נחמיה : '' גם טובתיו היו אמרים לפני וךליי היו מוציאים לו . " מכאן שטוביה חיפש מסילות להתקשרות עם נחמיה באמצעות חורי יהודה , ושגם נחמיה , אולי מטעמים טאקטיים דיפלומאטיים , לא דחה לחלוטין ניסיונות התקרבות אלה , וענה לטוביה באמצעות החורים . אפשר איפוא שטוביה פרש מבריתו עם סנבלט לאחר השלב בו "לא נותר בה ( בחומה ) פרץ '' ( פסוק א , ( או לאחר כישלון תכסיסי ההתוועדות . מבחינה זו יש טעם בהפרדה של הרצאת השתלשלות היחסים בין נחמיה לטוביה מזו הקשורה בסנבלט ובגשם . אולם אפשרות זו נדחית על ידי סיומו של פסוק יט : "א ^ רות ^ ' ולח טוביה לןךאני . " סיום זה גם מנוגד ל '' גם טובתיו היו א ?? רים לפני , '' ... והוא קושר את טוביה במפורש לפסוק יד , הכולל את טוביה בין המייראים את נחמיה . אולם אפשר שדווקא סיום זה מלמד על מאמצי עריכה לכלול ...  To the book