טוביה העבד העמני

נחמיה אינו מציין בזיכרונותיו גם את תוארו ומוצאו של יריבו השני - טוביה . כשם שהוסיף כינוי לסנבלט ( הרזרני , ( כך הוא מוסיף כינוי גם לטוביה - "הע 3 ד העמני" ( ראה גם פסוק יט ) או "העמני" ( ג , לה . ( ניסיונותיהם של מספר חוקרים לראות בכינוי "העבד העמני" תואר למושל עמון מטעם השלטון הפרסי - על סמך טביעות החותם מטיפוס "עבד" - אינם משכנעים , שכן לטביעות אלה אופיינית נוסחה קבועה : "א ( שם פרטי ) עבד המלך" או "א ( שם פרטי ) עבד y ( שם המלך . " ( סביר אמנם להניח , שטוביה היה מושל בעבר הירדן המזרחי , באיזור שהיתה לו זיקה לעמון , אבל נראה שהצירוף "העבד העמני" בפי נחמיה לא נועד להגדיר את מעמדו של טוביה , כפי שהצירוף " סנבלט החרני" אינו מציג את מעלתו של סנבלט , והוא משקף התייחסות קנטרנית , שתכליתה להציג את טוביה כנוכרי ממעמד נחות . השימוש במונח "עמני" מבוסס על הכתוב בדברים כג , ד : "לא c ב עמוני ומואבי בקהל ה "' ( והשווה נחמיה יג , א . ( אנשי "ארץ טוביה , " בדומה לתושבי פחוות שומרון , היו מקרב האוכלוסייה שלא הוגלתה על ידי מלכי אשור ונדחתה על ידי בוני המקדש כ '' צרי יהודה ובנןמן" ( וראה לעיל , בפירוש...  To the book