פרק ב

[ א ] ויהי בחלש ניסן שנת עשרים לאלתחשקתא המלך . מדובר על מארסאפריל 445 לפה"ס ( ראה לעיל בפירוש לפרק א , א . ( נראה שמסיבות מסוימות לא התאפשר לנחמיה לשטוח את בקשתו לפני המלך בחו דש כסלו כפי שהתכוון , ורק לאחר שלושה חודשים עלה הדבר בידו . ! ין לפניו . כתוב קשה . ייתכן שהביטוי חסר ויש לגרוס : ] " ואני מגיש ] לין לפניו" בדומה לגרסת הפשיטתא : '' חמרא משקא הוית קדם מלכא . " אפשר שהיו למלך משקים אחדים , ששירתוהו לסירוגין , ותורו של נחמיה הניע בחודש ניסן ( ראה לעיל , בפירוש לפרק א , יא . ( ואשא את ה ? ין ואוזנה למלך . לפי פסוק ו ישבה גם השגל עם המלך . המלה "לפניו" בלשון יחיד מרמזת אולי למנהגם של מלכי פרס להסב למשתה ולסעודה מובדלים מן האורחים על ידי פרגוד ורק לעיתים להזמין למחיצתם את המלכה או מי מבניהם . ( לא הייתי רע לפניו . על פי שאלת המלך בפסוק ב : "מדוע פניף רעים" ברור , שאכן היו פני נחמיה רעים . לפיכך יש לגרוס עם הוולנטה ועם אחת מנרסות השבעים ( המהדורה הלו קיאנית ) במקום "לפניו" - "בעיניו , " דהיינו : למרות פניו הרעים לא נמצא בו רע בעיני המלך , כמסתבר מפסוקים ה , ו בהמשך הפרק . פניו של נ...  To the book