פרק ד

[ א ] ויבקעו צרי יהודה ומימן פי בני הגולה בונים היכל . הקישור לפרק ג הוא אסוציאטיבי בלבד . פרק ג מסתיים ב '' קול תרועת השקזחה" ש"נשמע עד למרחוק" בטקס הנחת היסודות לבניין המקדש , ופרק ד פותח ב"וישמעו צרי יהוךה וב ^ מך . בעקבות '' שמיעת '' הקול מתחילה שרשרת ההתנכלו יות . אלא שקישור ספרותי זה אינו מאפיל על ההבדלים בין שני הפרקים . שעה שפרק ג מכנה את הבונים 3 " ני י ^ ' ךאל , " מדגיש פרק ד , שהבונים הם "יהוךה ובסימן" ( פסוק א ) ו"עם יהוךה" ( פסוק ד . ( מבחינת השימוש במונחים אלה נראה פרק ד כהמשכו של פרק א , שלפיו השתייכו העולים מן הגולה ליהודה ולבנימין . יתר על כן , אף "ראשי האבות" הנזכרים בפרק א כעומדים בראש העולים ( פסוק ה , ( חוזרים ונזכרים בפרק ד לצידם של "זלבבל וישוע '' כשותפים לדחיית פנייתם של "צלי יהודה ובנןמן , " שעה שפרק ג אינו מזכירם כלל . אמנם בפרקנו הם מכונים "ראשי האבות לישראל , " ולא "ליהודה ובנימין , " כמצופה לאור המונחים האחרים בפרקנו , אך נראה שאין זה אלא פרי עריכה , שביקשה לטשטש את ההבדלים בין פרקנו לפרקים ב-ג . יצוין עם זאת , שביסוד כל הפרקים בספר מונחת התפיסה , שבוני המ...  To the book