פרק יא

[ יד ] כי עוד חזון לימים . הצירוף "חזון לימים '' אין לו אח ודוגמה במקרא אלא בספר חבקוק בצירוף "כי עוד חזון למועד" ( ב , ג . ( נראה שזהות זו בין הכתובים מעידה על זיקה ביניהם , ונמצא שדניאל השתמש בכתוב שבחבקוק . לגבי הכתוב בחבקוק נראה מן ההקבלה "ויפה לקץ , " שהצדק עם המציעים לגרוס : "כי עד חזון למועד , " דהיינו : יש עדות על התגשמותו של החזון שנקבע ( וראה "עולם התנ"ך , " שם . ( לעומת זאת נראה ש '' עוד" בדניאל הוא הגרסה המקורית , ומשמע הכתוב הוא , שמיכאל מודיע לדניאל את אשר יקרה לעם באחרית הימים , ומבשר לו שיש עוד חזון לימים , כלומר : לקץ הימים , ככתוב בחתימת ספר דניאל : "לקץ הימין - '' [ י '' א ] [ טז ] ןהנה כדמות ? ני אדם נגע על ע \ פתי . וכן להלן , בפסוק יח : "ויגע בי כמךאה אדם ויחזקני . '' דמותו של השר מיכאל , שנגלה לדניאל , מתוארת כדמות אדם . שימושי לשון אלה של "כךמות : 1 ני אךם , " "כמראה אךם" שאולים ככל הנראה מחזון המרכבה של יחזקאל : "ןןה מךאיהן ךמות אךם להנה" ( שם א , ה ) כ"ךמות ? מךאה אךם ץליו" ( שם שם , כו . ( ברור שאין הבדלי משמעות בין '' אךם" ובין 3 " ני אלם , " ואין המלים "מרא...  To the book