פרק לג

ונקודת המפנה ביניהן וכן במבנה הכיאסטי של הפרק ( ראה להלן ? . ( התנהגותו של מנשה תמוהה ; מדועה בנו של המלך יחזקיהו , שעשה הישר בעיני ה ' יותר מכל מלכי יהודה האחרים , לא הלך בדרכי אביו ? בעל ספר מלכים משווה את מנשה לאחאב מלך ישראל . את חטאות אחאב אפשר להסביר בהשפעת איזבל , אשתו הצורית , והוא הדין בחטאות יורם מלך יהודה ואחזיה בן יורם ( ראה דברי הימיס ב כא , ו ; כב , ג-ד . ( אולם מנשה לא היה נשוי לבת מלך זר , ואף לא היה בן או נכד של מלכה זרה . שני הספרים תולים את חטאות מנשה באישיותו . מנשה היה מלך רשע וחוטא , ומכאן כל הפשעים הדתיים והמוסריים . יש המסבירים את חטאי מנשה על רקע ההשתעבדות לאשור . לדעתם האשורים החדירו את השפעתם הדתית התרבותית לממלכת יהודה - שקיבלה השפעה זו אם מרצון ואם מאונס- כאחת הדרכים לביסוס שלטון האימפריה האשורית . הנוקטים גישה זו מניחים שיש קשר בין ההתנהגות הפולחנית לבין המצב הפוליטי והמגמות הפוליטיות . תיקונים בפולחן שעניינם טיהורו מיסודות זרים הם ביטוי לתחייה לאומית ואחד מסימניה של תחייה זו הוא הרצון להשתחרר מעול זר , ואילו סטייה מן הפולחן המסורתי הלאומי וקליטת השפעות זר...  To the book