פרק מ

[ א ] בקחתו אתו והוא אסור באזקים . אין התאמה מלאה בין פרטי הסיפור כאן לבין המסופר בפרק לט , יד : שם נאמר , שמחצר המטרה ניתן ירמיהו לגדליהו בן אחיקם , ואילו כאן נמסר , שבתחילה הלך ירמיהו עם כל הגולים , ורק לאחר מכן הופרד מהם ושוחרר על ידי נבוזראדן . אפשר ליישב זאת בהשערה , שלאחר ששוחרר מחצר המטרה , נאסר שנית ואז שוחרר סופית ; אולם סביר יותר להניח , שהיו כמה ידיעות סותרות על קורותיו של ירמיהו מיד לאחר החורבן , וכאן נמסרו לנו שתי גרסאות על כך . הגרסה שלפנינו מדגישה את היות ירמיהו אחד העם : הוא סבל עם הגולים , כמותם היה אסור באזיקים ; משהו בטח לו כל טוב בבבל - סירב . עוד מדגיש הכתוב את הכבוד הרב שרחש השר הבבלי לירמיהו - לא משום דרישתו של הנביא להיכנע לבבל , אלא בזכות היותו איש אלוהים ( פסוק ב . ( [ ה ] ועודנו לא ישוב . הערה , אולי הערת שוליים , שנשתרבבה לכאן , המציינת , שהדבר אירע עוד בטרם שב ירמיהו אל גדליהו . ואולי שיעור הכתוב : ועדיין לא השיב ירמיהו לדברי נבוזראדן ( כמאמר מוסגר , ( והלה המשיך וה ציע לו להצטרף לגדליהו בן אחיקם . גדליהו בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה . משה...  To the book