בחזון סמלי משקה ירמיהו את כל העמים הללו "את כוס היין החמה / ' כדי שישתכרו : " ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב '' ( טז . ( חרב זו היא חרבו של נבוכדנאצר מלך בבל , וירמיהו ניבא כאן על מהפכה כללית במזרח , שתבוא בעקבות השתלטותה של בבל . בשי אה של הנבואה מתברר , שהאחרון שישתה מן הכוס הוא "מלך ששך" ( כ . 0 נראה ש"ששך" הוא כינוי לבבל על פי שימוש בכתב סתר המכונה אתב"ש , כלומר : האות הראשונה באלפבית מוחלפת באחרונה ( א = ת , ( השנייה ( ב ) - בשנייה מן הסוף ( ש , ( וכר . לפי שיטה זו " ששך " = "בבל '' ( וראה גם נא , מא . ( קשה לדעת מה ראה המחבר להשתמש בשם '' ששך " במקום "בבל . " ייתכן שהדבר נובע מן האופי המיסטי קמעא של הנבואה כולה . היו שראו כאן עדות לחשש מפני צנזורה , כביכול , לפי שאסור היה להזכיר את בבל בשמה , כמי שעתידה ליפול אף היא בחרב השלוחה בין כל העמים . [ יה '' פ ] [ טו ] כוס היין הוזמה . חמה היא זעם וגם רעל . במשמע השני באה מלה זו בהקשר של יין , כגון : "חמת תנינם יינם" ( דברים לב , לג ;( או בהקשר של שתייה בכלל , כגון "את קבעת כוס חמתי" ( ישעיה נא , כב . ( בנבואה זו הכוונה לכוס יין שתשכר א...
To the book