פרק יט

עולה שנאתו להם : '' התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה '' ( יב , ג ;( "הבחורים ימותו בחרב , בניהם ובנותיהם ימתו ברעב" ( יא , כב ;( " יחתו המה ... הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם" ( יז , !); ' "לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה" ( יח , כא ? . ( ככלל מציגים המוטיבים הללו את אויבי ירמיהו על פי הדפוסים הקבועים של תיאורי הרשעים לעומת הצדיקים בספרות המזמר רית ; פרט מעניין מבדיל את תלונותיו של ירמיהו ממרבית מזמורי תהלים , שעניינם סבל הצדיק : בתהלים נוהג הצדיק לציין , שאיננו נקי מכל חטא , ואילו ירמיהו אינו מדגיש אלא את צדיקותו , ללא רמז קל לחטא . [ יה"פ ] [ כ ] כי כרו- שוחה לנפשי . דימוי מקובל בספרות המזמורים לתיאור כוונות הרשעים ללכוד את הצדיק ברשתם ( תהלים ז , טז ; י , ט-י ; לא , ה ועוד . ( הנביא חוזר על דימוי זה נם בהמשך , בפסוק כב . זכר עמדי לפניף לדבר . למרות שהם ביקשו את רע תי , זכור כיצד נהגתי לדבר בזכותם כדי שתסלח להם . [ כא ] לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב . הנביא קורא לאל להעניש את רודפיו המפריעים לו...  To the book