( כון , ( והיה עשוי בצורת רוכב , שסימל את האלה אשתר , והשווה ירמיה מד , יט : "עשינו לה כונים להעציבה , " כלומר , לעצב את דמותה במאפה הכון . * מדברי ירמיהו נראה , שגם לאחר הרפורמה של יאשיהו המשיכו יושבי יהודה לקיים מנהגים אליליים , אלא שהיה זה פולחן משפחתי ביתי , ולא פולחן המוני במקומות מרכזיים , כמו שהיה נהוג קודם לרפורמה . [ מ"ו ; יה"פ ] הסך נסכים לאלהים אוזרים למען הכעסני . הנסך הוא קורבן של יין , שיצקו על המזבח . נראה שבישראל היו גם מקרים של נסיכת מים על המזבח ( שמואל א ז , ו ; שמו אל ב כג , טז . ( בימי הבית השני נהגו לנסוך מים על המזבח בחג סוכות . [ כא-כג ] עלותיכם ספו על זבחיכם ... כי לא דברתי את אבותיכם ... על דברי עולה וזבח , כי אם ... שמעו בקולי ... נבואה זו שייכת מבחינת צורתה לנבואות שיש בהן אנטיתזה למסורת : לא ( כך ... ( כי אם ( כך , ( והשווה לעיל ג , טז-יז . לפנינו מעין קביעה חדשה : ה' לא ציווה על הקורבנות , אלא על שמיעה בקולו ועשיית רצונו . בכך מעלה ירמי הו את רעיון העדפת המוסר על הפולחן ( וראה גם ישעיה א , יא ואילך ; הושע ו , ו ; עמוס ה , כא ואילך ; מיכה ו , ז-ח ועוד . (...
To the book