רחב הזונה ומרגלי יהושע

פרק ב אינו משתלב היטב בסביבתו הספרותית . לא ברור הטעם לשליחת המרגלים לאחר הבטחתו החד משמעית של ה ' בפרק הקודם : ... " הארץ אשר אנכי נתן להם ... כל מקום אשר תךרך כף רגלכם בו לכם נתוניו " ... ( פסוק ב ואילך . ( פרקים ג-ד ( כמוהם כסיפור כיבוש יריחו הלכה למעשה בפרק ו ) אכן הולמים את אופי ההבטחה האלוהית . ? זאת ועוד , פרק ב פוגם ברצף הכרונולוגי : בפרק א מצווה יהושע על מעבר הירדן בעוד שלושת ימים : " וןצו ןהושע את ע \ טךי הץם לאמר ... הכיני לכם צידה כי בעוד שלשת ןמים אתם עברים את היךדן " ( א , י - יא . ( התייחסות נוספת לממד הזמן מצויה בראש פרק ג : "וישכם ןהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד ה ! ךךן ... ףהי מקצה שלשת ןמים תעברו השטךים בקרב המחנה " ... ( פסוקים א-ג . ( אך מעבר הירדן אינו מתרחש בו ביום ; לאחר פקודת השוטרים מצווה יהושע את העם : "התקדשו , כי מחר יעשה ה' בקךבכם נפלאות " ( ג , ה . ( דומה כי המלים "בעוד שלשת ןמים" ( א , יא , ( כנאמר על השוטרים : "מקצה שלשת ןמים " ( ג , ב , ( מעידות על מעבר ביום השלישי , היום שהגיעו בו עד הירדן , ואילו ג , ה המניח יום נוסף : "כי מחר , " ... סותר אותן . זא...  To the book