מבית אל עד חברון [כז-לא]

המשלוח לזקני יהודה הוא רמז ליד ההשגחה . המחבר מונה את המקומות , שאל זקניהם שלח דוד ברכת מנחה "משלל איבי ה '" ( כו . ( מניית המקומות פותחת במלה "לאשר" החוזרת ונשנית בשינוי "ולאשר" לפני כל מקום ומקום ( כז-לא ) - י '' נ פעמים . הרשימה מסתיימת במלים "ולכל המקמות , " כלומר : היו מקומות נוספים , שהמחבר לא ראה למנותם בפירוט . כאילו רצה לומר : המקומות שנמנו הם החשו בים או הידועים ביותר , או שהיו בהם מזקני יהודה ומרעיו הקרובים של דוד . החזרה "ולא שר" משווה גוון של קצב וחיות למנייה ובודאי באה למנוע מנייה יבשה . אולי יש בה גם משום רוממות הרוח של המנצח שגבר על "איבי ה . '" ? מכל מקום , סביר להניח שזהו סימן להדגשה רעיונית מטעם המחבר - ולאו דווקא שעשוע ספרותי : זקני כל המקומות הם ידידים רעים של דוד " ) לרעהו" - פסוק כו ? . ( אין זה מקרה , שהמנייה פותחת בבית אל ומסיימת בחברון , והמחבר מטעים , שהיא סלקטיבית : "ולכל המקמות" ( לא . ( הדעת נותנת , שהפתיחה בשם "בית אל , " היא משום קדושה כלשהי שאפפה את המקום באותה תקופה , או מכוח זיכרון של קדושה שנכרך בשם . הסיום "ולאשר בחברון '' אינו נדרש לפירושים . המס...  To the book