העלאת שמואל באוב [יא-טו]

התיבה "אוב" מופיעה במקרא כבת זוג לתיבה " ידעוני" ( דברים יא ; ויקרא יט , לא ; ועוד . ( הנזקק לשירותי קסם האוב נקרא שואל או דורש באוב ובידעוני ( בויקרא יט לא ננקטה לשון "פנה אל . ( " האיש או האשה המבצעים את הקסם נקראים בעל או בעלת אוב , ובלשון קיצור - אוב . הוראתה של תיבה זו היא חזר שוב ( לחיים , ( על סמך הערבית . משמעות הפעולה היא אפוא החזרת המת לארץ החיים , על מנת להימלך בו בעיקר לצורך הגדת העתיד , או קבלת הדרכה , לנוכח צרה או הכרעה חשובה כלשהי . ? השאילה באוב היא שיטה אחת מיני רבות במערכת מגוונת של אמצעים מאנטיים ומאניים , שפותחו בתרבויות שונות בארצות המקרא . תכליתם של אמצעים אלה לדעת את העתיד , ללמוד כיצד לפעול במצבים עתידיים ולגרום לשינוי העתיד באמצעות פעולות או טקסים . במקביל לתרבות המפותחת והמסועפת של קסמים וכשפים ניכרת גם נטייה להגבלה ולריסון של פעילות זו . כך למשל , בכתובת גודא ( מלך לגש ) מצוין , כי בעת בניית מקדש נירש המלך מן העיר אשה , שעסקה בהגדת עתידות ובכשפים . שם מוזכרת נם פעילותו נגד "הפה הרע , " שהיא המאניה השחורה . מגמה דומה ניכרת גם בחוקי אור נמו , בחוקי חמורבי ובחוק...  To the book