"אל מי דמית בגדלך"

בעוד הפרקים כט-ל בנויים יחידות ספרותיות קצרות , הרי פרק לא הינו יחידה ספרותית אחת בעלת נושא אחד ומבנה ספרותי בולט . המשל שבו פתח הנביא את הפרק ודימה בו את פרעה מלך מצרים לארז בלבנון , נמשך לאורך כל הפרק עד לחתימתו , וכן בולטת חפיפה כיאסטית לאורך כל הפרק . ? הפרק נחלק לשני חלקים . חלקו הראשון מתאר את הארז בלבנון . את יופיו ואת חוסנו ; ואילו החלק השני מתאר את עונשו של אותו ארז , כשהנביא חוזר על פרטי תיאור הארז באותם צירופים ובאותן מטבעות לשון שנקט בחלק הראשון , אולם בשיכול - ראשון אחרון ואחרון ראשון . בין שני החלקים החופפים במהופך נמצאות מלות המפנה "לכן כה אמר אדני ה "' ( תחילת פסוק י . ( וזהו מבנה הפרק : ( א ) הןה דבר ה' אלי לאמר — ( ב ) פךעה מ'לו מ ^ רים ואל והמונו — ( ב ) אל מי דמית בנדלף — ( ג ) ארז בלבנון יפה ^ נף — ... ( ד ) מים ... תהום ... את נהרתיה ... ו)— ה ) על כן נבהא קמתו ... ו— ( ו ) בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השךה — ( ו ) ובצלו ישבו כל גוים רבים ך ( ז-ח ) וייף בגללו בארך ךליותיו ... לעף מנים לא היו כפארתיו  To the book