הנבואה על צידון [כ-כו]

הנבואה על צידון פותחת במאמר הסטךאוטי" פי : "שים פגיף אל" ( כא , ( שהוא ממאפייני הסגנון של יחזקאל . הפניית הפנים כלפי נושא הנבואה היא מדרכי פעולתם של הנביאים הקדומים ( ראה בפירוש לפרק ו , ב . ( הנביא נצטווה להודיע את דבר המשפט שיעשה האל בצידון ולמנות את המגפות שתושבי צידון יינגפו בהן : "בעשותי בה קגפטים ... ושלחתי בה ךנ : ר וךם 3 חוצול 1 יה ונפלל חלל בתוכה 3 חךב טיליה מסביב" ( כב-כנ . ( הדברים מעוררים אסוציאציה של חללי חרב ומגפות בעקבות מלחמה . לא ניתן כאן כל ציון לזהותו של האויב , אלא הכל מנוסח כעונש מיד האל , וכבר ראינו שגם בקובץ הנבואות הקצרות על עמון , מואב , אדום ופלשת תואר העונש בחלקו כספציפי , וחלקו נוסח כעונש מיד האל ( וראה את הפירוש לפרק כה * . ( לא נאמר במפורש על מה תיענש צידון , אך מלשון הסיכום : '' ולא יהיה עוד לבית יק ^ ראל סלון ממאיר וקוץ מלאב מכל סביבתם השאטים אותם , " ניתן ללמוד , שגם צידון תיענש על שהציקה לישראל . דברים קונקרטיים יותר לא נאמרו , וקשה לשער כיצד יכלה צידון להציק ליהודה הרחוקה ממנה . קשרי צור וצידון , שנבעו מן הקרבה הגיאוגראפית ביניהן , ברורים מעצם העמדת ה...  To the book