בתחילת פרק כ בא תאריך חדש : "בשנה השביעית בסמשי 3 ץשור לחלש . '' זהו התאריך הראשון לאחר התאריך שבפרק ח , א . מעניין , שגם בפרק ההוא נאמרה הנבואה בנסיבות חיצוניות דומות . בשני המקומות אומר הנביא , שרוח הנבואה צלחה עליו כאשר ישבו לפניו אנשים מזקני ישראל . אלא שכאן נאמר בפירוש , שהם באו כדי "לךרש את ה . '" בדומה לפרק יד , שם מסרב האל להידרש לבאים לדרוש אותו כל עוד הם מוסיפים להעלות גילוליהם על לבם , והנביא משמיע להם נבואה קשה - כך גם כאן נתקלת בקשתם בסירוב : " הללרש אתי אוי 1 ם באים חי אני אם אדרש ל 5 ם" ( ג . ( במקום זאת מצטווה הנביא להודיעם "את תועבת אבותם" ( ד ? . ( עניין זה של הזקנים הבאים לדרוש את ה' מאת הנביא חוזר שוב לקראת סוף הנאום , בפסוקים ל-לא : "לכן אמר אל בית ישראל ... הבלרך אבותיהם אף 1 ם נט ?? אים ןאחלי שקוציהם אקנם זנים ... ואני אךלש ל 5 ם בית ישראל חי אני ... אם אדרש ל : ? ם . " גם בתחילת הנבואה וגם לקראת סופה נאמר איפוא במפורש , שהאל מסרב להידרש להם . בקטע האחרון נרמזת הסיבה : "ס . 7 . 3 לך אבותיהם אתם נקראים ואחרי שקוציהם אתם זנים . " הדברים מזכירים את הטיעון התיאורטי ש...
To the book