קורות ירושלים במשל האסופית

אף בפרק טז כבפרק טו משובץ משל , והפעם - מתחום חיי בני אדם , ולא מתחום העצים והחיות . הנבואה באה ללמד על טיבה של ירושלים ועל מקורה כדי להודיע "את תועבתיה" ( ב . ( משום המטרה הזאת מסופר על מוצאה "המשפחתי" של ירושלים ( ראה בפירוש פסוק ג * . ( המשל מדבר על ילדה , שהוריה נטשוה ביום הולדתה , מבלי שהעניקו לה אף את הטיפול ההכרחי לתינוק בן יומו . והנה עבר עובר אורח על פני השדה ומצאה : "ואראך מתבוססת בךמיך " ( ו , ( והציל את חייה . המוצא הנדיב לא רק טרח לטפל בה טיפול בסיסי , אלא אף דאג לגדלה בטוב ובעושר : "ותרבי ותנךלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו וש ^ רר צמח" ( ז . ( משגדלה ובגרה הילדה האסופית והיתה לנערה יפה , מצאה חן בעיני המטפל בה , והוא בא עמה בברית נישואין . בהיותה זרה לו טיפל בה עובר האורח טיפול אנושי חם ומסור . עתה , משהיתה לאשתו , על אחת כמה וכמה : " ואסכך בשמו ואחבשך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי יאעדר עדי" ( טיא . ( ואילו היא , שזכתה בחיי אושר ואהבה עם בעלה הנדיב , זנתה תחת בעלה : "ותשפכי את תןנותיף על כל עובר " ( טו . ( אפילו את העושר הרב , שסיפק לה בעלה , היא פיזרה בין מאהביה (...  To the book