פרק י

[ א-כב ] בפרק ט הופיעו שש הדמויות "לאיש כלי משחתו בןדו '' וביניהם '' איש אחד לבש בדים , " שנצטווה להתוות תו על מצחות האנשים הנאנחים , ואילו כאן ניתן תפקיד חדש לאותה דמות . בפרק ט עליו להעניש את רשעי העיר ולהפיל אותם חללים , וכאן עליו לשרוף את ירושלים בגחלי אש שיילקחו ממרכבת האל . ? מעשה חזוני זה ממחיש ליחזקאל ולקהלו , בני ישראל הגולים אתו בבבל , שבקרוב עתידה ירושלים להישרף וליהרס . נבואה זו מבהירה לגולים , שחלמו על שיבה מהירה לארץ , שאין להם תקווה . דברי החזון של יחזקאל , כפי שהם עולים ממעשה שריפת העיר , אינם למעשה בגדר חידוש , שהרי בכל נבואותיו שניבא עד לחורבן ירושלים ( פרקים א-כד , ( טען יחזקאל בעקביות , שאין לירושלים תקווה , וכי הנשארים בארץ לאחר גלות יהויכין יגלו אף הם בקרוב . עיקר תפקידו של יחזקאל בכל הנבואות האלה הוא להודיע לכל , שאסור לחלום על שיבה קרובה . יש לראות בחורבן הסופי ובגלות שבעקבותיו את השלמת הפעולה שהחלה בגלות יהויכין * . גם בחזון שני דודאי התאנים ( ירמיה כד ) ובמכתבים שכתב ירמיהו לגולים ( פרק כט , ( הוא מנבא שהאל עתיד להחריב את העיר ואת המקדש ולהגלות את שארית יהודה ...  To the book